Фразы и высказывания каббалистов

Как лилия среди терний	Кэ-шошан а бэйн а-хох и м	כשושנה בין החוחים
Принуждают его, пока не скажет: «Хочу я»	Коф и н от о ад ше-йом а р роц э ан и	כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
Пусть всегда занимается человек Торой и заповедями ло-лишма, ибо из ло-лишма приходят к ли-шма	Леол а м яас о к адам ба-тор а у-мицв о т шело лишм а, ше-мит о х ше-ло лишм а ба лишм а	לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה
Перед слепым не ставь препятствия	Лифн е й ив е р ло тит е н михш о ль	לפני עיוור לא תיתן מכשול
Иди и скажи мастеру, который сделал меня	Лех ве-эм о р ла-ом а н шеас а ни	לך ואמור לאמן שעשאני
Как Он милостив и милосерден, так и ты будь милостив и милосерден	Ма hу хан у н ве-рах у м, аф ат а hъе хан у н верах у м	מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום
Щадящий розгу свою ненавидит сына своего	Хос е х шивт о, сон э бно	חוסך שבטו, שונא בנו
Воспитывай отрока согласно пути его	Хан о х ла-н а ар аль-пи дарк о	חנוך לנער על-פי דרכו
Дал закон, и не преступить	Хок нат а н ве-ло яав о р	חוק נתן ולא יעבור
Прежде, чем воззовут они, Я отвечу	Т э рэм йикрэ у, ва-ан и ээн э	טרם יקראו, ואני אענה
Преимущество света из тьмы	Йтр о н а о р мин а-х о шех	יתרון האור מן החושך
Больна я любовью	Ки хол а т аhав а ан и	כי חולת אהבה אני
Ибо Я, АВАЯ, не измениился	Ки ан и hавай я ло шин и ти	כי אני יהוה, לא שניתי
Человек –дерево полевое	Ки а-ад а м эц а-сад э	כי האדם עץ השדה
Как один человек с единым сердцем	Кэ_иш эх а д бэ-лев эх а д	כאיש אחד בלב אחד
Глупец сидит, сложа руки, и поедает свою плоть	А-ксиль хов э к эт яд а в ве-ох э ль эт бсар о	הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו
И ночь, как день, будет светить; тьма- как свет	Ве-л а йла ка-йом я и р. кахашех а, ка-ор а	ולילה כיום יאיר, כחשיכה כאורה
Люби ближнего своего как самого себя. Раби Акива говорит, что это великое правило Торы	Вэ-аhавта ле-реаха камоха. рабби акива ом э р з э клаль гад о ль ба-тор а	ואהבת לרעך כמור. רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה
Диким осленком рождается человек	Вэ- а йир п э рэ ад а м йивал е д	ועיר פרא אדם יולד
Дано врачу право лечить	Нитн а рэш у т лероф э лерап о т	ניתנה רשות לרופא לרפאות
Отойди от зла и делай добро	Сур мэ-р а ва-ас э тов	סור מרע ועשה טוב
Мир ведет себя по своему обычаю	Ол а м кэ-минhаг о ноh э г	עולם כמנהגו נוהג
Исполни Его волю как свою собственную, чтобы Он исполнил твою волю, как Свою	Ас э рцон о кирцонх а, кдэй ше яас э рэцонх а ки-рцон о	עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו
Все преступления покроет любовь	Аль коль пша и м техас э аhав а	על כל פשעים תכסה אהבה
Злое начало человека восстает на него каждый день, если бы Творец не помогал человеку, человек не одолел бы его	Йецр о шель адам митгаб э р ал а в коль йом, и льмэлэ эйн акад о ш бар у х hу озр о эйн о ях о ль ло	יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אלמלא אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו
Там где ты находишь величие Творца, там же ты найдешь Его скромность	Э йфо ше ат а моц э гадлут о шель акад о ш бар у х hу шам ат а моц э анватнут о	איפה שאתה מוצה גדלותו של הקב''ה שם אתה מוצא ענותנותו
Пусть бы Меня оставили, и Тору бы Мою хранили, так как свет, что в ней, возвращает ко Мне	Алев а й от и азв у вэ торат и шам а ру ки ама о р ше ба махзир о ле мут а в	הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, כי המאור שבה מחזירו למוטב
И в прошлых и в будущих моих состояниях сотворил Ты меня	Ах о р вэ к э дэм царт а ни	אחור וקדם צרתני
Человек устоит в выполнении заповеди, только если потерпел в ней неудачу	Эйн адам ом э д бедв а р мицв а, э ла им кэн нихш а ль ба	אין אדם עומד בדבר מצווה אלא אם כן נכשל בה
"Мир наизнанку" видел я	Ол а м аф у х ра и ти	עולם הפוך ראיתי
Человек учит только то, к чему лежит его сердце	Эйн ад а м лом э д, э ла бамак о м шелиб о хаф э ц	אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ
Или группа или смерть	О хэвр у та о мит у та	או חברותא או מתותא
Нет у судьи ничего кроме того, что видят его глаза.	Эйн ле да я н э ла ма шеэйн а в ро о т	אין לדיין אלא מה שעיניו רואות
Творец кладет руку человека на добрую долю	Бор э сам яд о шель адам аль гор а ль а-тов	בורא שם ידו של אדם על גורל הטוב
Один, Единственный и Особенный	Эх а д ях и д вэ мэйух а д	אחד יחיד ומיוחד

 

Определения каббалистических понятий

ТЭС, ч.1

 

לוח התשובות לפירוש המלות

א) אור

היינו כל המקובל בעולמות בבחינת "יש מיש", שזהו כולל הכל, חוץ מחומר הכלים. עי' אות ב' ואות כ"ד.

ב) אור וכלי

הרצון לקבל שבנאצל נקרא כלי, והשפע שמקבל נקרא אור.

ג) אור עגול

הוא אור שאינו עושה הבחן מדרגות.

ד) אור פשוט

הוא אור הכולל בתוכו את הכלי עד בלי להבחין בין האור לכלי.

ה) אור חכמה

הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א', שהיא כללות חיותו ועצמותו של הנאצל.

ו) אור דחסדים

הוא אור מלביש על אור החכמה ונמשך לנאצל עם התגברות א'.

ז) אויר ריקני

הוא אור דחסדים בטרם שמלביש על אור דחכמה.

ח) אח"כ

היינו המסובב מכח בחינה הקודמתו, עי' אות כ'.

ט) אמצעית

עי' אות ל"ט.

י) אחד

האור העליון המתפשט מעצמותו ית' הוא אחד ופשוט כמו עצמותו, וכמו שהוא בא"ס ב"ה כן הוא אפילו בעולם העשיה, בלי שינוי ותוספת צורה כל שהיא ח"ו, ע"כ נקרא אחד.

יא) בורא

השם בורא מתיחד רק על החידוש דהיינו המצאת "יש מאין", שהיא בחינת חומר של הכלים בלבד, המוגדר בבחינת ה"רצון לקבל" שבכל מהות, שבהכרח לא היה זה בעצמותו ית' בטרם הבריאה.

יב) דבקות

היא השואת הצורה, המקרבת הרוחניים ומדביקתם זה בזה, ושינוי הצורה מרחיקם זה מזה.

יג) השואה

אם אין הכר של הבחן כל שהוא בין ד' המדרגות של הרצון לקבל, נאמר שהן בהשואה אחת.

יד) התפשטות

אור היוצא מכלל מאציל ובא לבחינת נאצל מכונה בשם "התפשטות" האור. ובאמת האור העליון אינו מתפעל משום זה, בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר, אלא על שם קבלת הנאצל מכנים אותו כן.

טו) זך

בחינה א' שברצון לקבל נבחנת לזכה ביותר מג' הבחינות שלאחריה.

טז) זמן

הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשלות זו מזו ומסובכות זו בזו בסדר סיבה ומסובב, כגון ימים חדשים ושנים.

יז) חשך

בחינה ד' שברצון, שאינה מקבלת לתוכה האור העליון מכח הצמצום, נבחנת לשורש החושך.

יח) חכמה

היא אור עצמות חיותו של הנאצל. עי' אות ה'.

יט) חלל

בחינה ד' שברצון שנתרוקנה מאור: הנה נבחנת לחושך ביחס לאור. וביחס לכלי נבחנת ל"חלל", כי בחינה ד' בעצמותה לא נחסרה מהנאצל בסיבת הצמצום, אלא שישנה בו בבחינת חלל ריקני בלי אור.

כ ) טרם ואח"כ

כשמדברים מיחסי סיבה ומסובב של הנאצלים, מבטאים הסיבה במלה "טרם", ואת מסובב הסיבה ההיא מבטאים במלה אח"כ. עי' אות ט"ז.

כא) יחיד ומיוחד

"יחיד" מורה על האור העליון, אשר מאיר ושולט בכל ריבוי המדרגות המשונות זו מזו עד כדי להפכן ולהשוותן לצורתו היחידה. "מיוחד" מורה על גמר שליטתו זאת, כלומר, אחר שכבר השווה והחזיר את צורתן לבחינת יחיד כמוהו. עי' אות יו"ד.

כב) יחוד

ב' בחינות משונות שהשוו צורתן זו לזו, נמצאות מתיחדות לבחינה אחת. עי' אות י"ב.

 

כג) ימין ושמאל:

מדרגה תחתונה עולה לפעמים לקומה שוה עם העליונה ממנה בעת שהעליונה צריכה אליה להשלמתה עצמה, אז נבחנת התחתונה לבחי' שמאל והעליונה לבחינת ימין.

כד) יוצר (ח"א הסת"פ י"ח):

השם "יוצר" מתיחד על השפעת האור לעולמות, שזה כולל כל המציאות חוץ מהחומר של הכלים. ע' לעיל אות י"א ואות א'.

כה) כלי (ח"א פ"א או"פ ו'):

הרצון לקבל שבנאצל הוא הכלי שלו.

כו) למעלה (ח"א פ"א או"פ פ"ב ג'):

השואת הצורה של התחתון אל העליון היא עליה "למעלה".

כז) מאציל:

כל סיבה נקראת "מאציל" אל המדרגה המסובבת ממנה. והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור.

כח) מחצבת הנשמה (ח"א הסת"פ ט"ו):

בחינת הרצון לקבל שהוטבעה בנשמות, היא המבדילה אותן ו"חוצבת" אותן מן האור העליון, כי שינוי הצורה הוא המבדיל ברוחניים (כנ"ל אות י"ב). וענין דבר מחצבת הנשמה, היא בחינת מעבר שבין עולם האצילות לעולם הבריאה, שיתבאר במקומו.

כט) מטה (ח"א פ"ב או"פ ג'):

הפחות במעלה מחברו נבחן שהוא למטה מחברו.

ל) מיוחד:

עי' לעיל במלה יחיד.

לא) מלכות דא"ס (ח"א הסת"פ י"ד):

היא בחינת הרצון לקבל הנמצא בהכרח שם.

לב) ממעלה למטה (ח"א פ"ב או"פ ג'):

היינו מבחינה א' עד בחינה ד': כי בחינה ד' שנשארה בלי אור נבחנת למטה מכל המדרגות, וכל שהרצון לקבל שלו קלוש יותר נבחן ליותר עליון עד שבחינה א' נבחנת שהיא למעלה מכולם.

לג) ממלא (ח"א א'):

שאין שם בחינת חסרון כל שהוא, ולא יצוייר להוסיף שם משהו לשלימות.

לד) מעלה מטה (ח"א פ"ב או"פ ג'):

החשוב ביותר נבחן לבחינת "מעלה", והגרוע לבחינת "מטה".

לה) מקום (ח"א הסת"פ י"א):

הרצון לקבל שבנאצל הוא ה"מקום" אל כל השפע והאור שבו.

לו) מרובע (ח"א פ"א ר'):

המדרגה הכוללת בתוכה כל ד' הבחינות שברצון.

לז) משולש (ח"א פ"א או"פ ת'):

הוא מדרגה שבה רק ג' הבחינות הראשונות של הרצון.

לח) נוגע (ח"א פ"ב או"פ ה'):

אם שינוי צורתה של המדרגה מן השורש אינו ניכר כל כך עד להפרידה מהשורש, נבחנת שהיא "נוגע" בשורש. והוא הדבר בין מדרגה לחברתה.

לט) נקודה אמצעית (ח"א פ"א או"פ נ'):

בחינה ד' שבא"ס ב"ה נקראת כן, על שם אחדותה עם אור א"ס ב"ה.

מ) סוף (ח"א פ"א או"פ כ'):

הסוף וסיום של כל נאצל נעשה ע"י כח העיכוב שבבחי' ד', שהאור העליון פוסק מלהאיר שם משום שאינה מקבלתו.

מא) עגול (ח"א פ"א או"פ ק'):

אם אין הבחן מעלה מטה בין ד' הבחינות שברצון לקבל נבחן ל"עגול" (דהיינו בדומה לתמונה עגולה גשמית, שאין הבחן מעלה ומטה נוהג בה). וד' הבחינות מכונות משום זה, ד' עגולים כדוריים זה בתוך זה, שאי אפשר להכיר ולהבחין ביניהם בחינות מעלה ומטה.

מב) עליון (ח"א פ"ב או"פ ג'):

היינו החשוב יותר.

מג) פרוד (ח"א הסת"פ י"ב):

ב' מדרגות שאין ביניהן השתוות הצורה משום צד, נבחנות לנפרדות זו מזו לגמרי.

מד) פנוי (ח"א פ"א או"פ ד'):

הוא מקום המוכן לקבל תיקונים ושלימות.

מה) פשוט (ח"א פ"א או"פ ט'):

שאין בו הבחן מדרגות וצדדים.

מו) צמצום (ח"א פ"א או"פ מ'):

הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפ"י שמשתוקק מאד לקבל, נקרא שמצמצם עצמו.

מז) קו (ח"א פ"ב או"פ א'):

מורה שיש בו הבחן מעלה ומטה מה שלא היה מקודם לו, גם מורה, שהארתו מועטת מאד בערך הקודם.

מח) קרוב (ח"א פ"א או"פ ג'):

כל שצורתו קרובה ושוה יותר לחברו, נבחן לקרוב אליו ביותר.

מט) ראש (ח"א פ"א או"פ ד'):

אותו החלק שבנאצל המשתוה ביותר לצורת השורש, נקרא "ראש".

נ) רוח (ח"א פ"א או"פ ה'):

אור החסדים נקרא רוח.

נא) רצון:

עי' אות מ"ה.

נב) שם (ח"א הסת"פ ה'):

השמות הקדושים המה ביאורים, איך האורות המרומזים בהם באים בהשגה באופן, שהשם של המדרגה מבאר דרכי ההשגה שבאותה מדרגה.

נג) תוך (ח"א פ"א או"פ נ'):

המקבל בתוכו, נבחן שהאור מדוד ומוגבל בכלי. והמקבל מחוצה לו, נבחן שאינו עושה שום גבול על האור שמקבל.

נד) תנועה (ח"א הסת"פ ל"ג):

כל חידוש צורה נבחן לתנועה רוחנית, על שם שנבדלה מן הצורה הקודמת ויצאה בשם לעצמה. בדומה לחלק הנבדל מדבר גשמי שמתנענע ויוצא לו ממקומו הקדום.

 

Над книгой работали:

 

Редактор

Василий Потемин

Верстка

Ирина Левашова, Лера Кудрявцева,

Олеся Алпацкая, Руднева Наталья, Зайцева Наталья

Обложка и иллюстрации

Василий Потемин

 

 

Издание первое

Отпечатано в типографии OOO «Рыбинск»

Подписано в печать 19.05.2008

Тираж 999 шт.

[1] В данной таблице буква ח используется только для демонстрации огласовок. С этой буквы приведенные огласовки будут произноситься [ха], [хе], [хи], [хо], [ху].

 

[2] Это связано с тем, что гортанные и ר не принимают дагеш.

[3] Исключения составляют названия фирм: "такой-то и такой-то".